מה זה נחש תת ארסי, והאם מסוכן לנו?

המונח "נחש תת-ארסי" (Opisthoglyphous) מתייחס לקבוצה של נחשים בעלי שיני ארס הממוקמות בחלק האחורי של הלסת העליונה. בניגוד לנחשים ארסיים "אמיתיים" (כמו צפע או פתן) ששיני הארס שלהם ממוקמות בקדמת הלסת ונועדו להזרקה מהירה ויעילה, נחשים תת-ארסיים פחות יעילים בהזרקת ארס לבני אדם, ולכן ארסם נחשב בעל משמעות רפואית זניחה עד אפסית עבור רוב בני האדם הבריאים. הבנה זו חיונית להפחתת פחדים מיותרים ולטיפול נכון ומוגן בהם.

מה הופך נחש לתת-ארסי?

ההגדרה העיקרית לנחש תת-ארסי טמונה במבנה הייחודי של מערכת הארס שלו:

1. מיקום שיני הארס: בניגוד לנחשים פרוטרוגליפיים (שיני ארס קדמיות קבועות כמו פתן) או סולנוגליפיים (שיני ארס קדמיות מתקפלות כמו צפע), לנחשים תת-ארסיים יש שיניים חלולות או בעלות חריץ הממוקמות עמוק בחלק האחורי של הלסת העליונה, מתחת לעיניים.

   
   

2. מנגנון הזרקת ארס: כדי שהארס יוזרק ביעילות, הנחש התת-ארסי צריך לנשוך נשיכה ממושכת, עמוקה וללעוס את טרפו. רק בדרך זו הוא יכול "לנעוץ" את השיניים האחוריות בטרף ולגרום לארס לזרום פנימה. זהו הבדל מהותי מנחשים ארסיים קדמי-שיניים, שיכולים להזריק ארס במהירות ובקלות יחסית גם ב"נשיכה חטופה" או "הכשה מהירה".

   
   

3. חוזק הארס והשפעתו: ארסם של נחשים תת-ארסיים נחשב באופן כללי חלש מאוד או בעל השפעה זניחה על בני אדם. הוא נועד בעיקר לשתק טרף קטן וספציפי (כגון חרקים, שלשולים או לטאות קטנות) שהנחש מסוגל להחזיק בחוזקה בפיו.

   
   

תפקיד הארס ושיטות ציד

נחשים תת-ארסיים משתמשים בארסם בעיקר להכנעת הטרף הטבעי שלהם:

• הכנעת טרף קטן: לאחר שהנחש תופס את טרפו (לרוב חסרי חוליות או לטאות קטנות), הוא נושך נשיכה ממושכת תוך כדי לעיסה. הארס החלש יחסית פועל לרוב כחומר משתק או משתקע, ומאפשר לנחש לבלוע את הטרף בשלמותו.

• התאמה לתזונה: מינים אלו התפתחו לטרוף טרף ספציפי שאינו דורש ארס חזק ומהיר.

• פעילות יומית ולילית: מינים תת-ארסיים רבים פעילים בשעות היום, אך יש גם כאלה הפעילים בלילה.

• 
  

נחשים תת-ארסיים בישראל: דוגמאות והשפעות הכשה

בישראל, קבוצת הנחשים ה"תת-ארסיים" במובן הקאנוני (אלה שארסם כמעט ואינו רלוונטי לאדם בריא) כוללת מספר מינים קטנים וביישנים:

1. עין חתול חברבר (Telescopus dhara):

   • תיאור: נחש קטן יחסית (עד כ-60 ס"מ), צבעו חום-אפרפר בהיר עד צהבהב, עם כתמים כהים דמויי אוכף על הגב. ראשו מעט משולש ועיניו בעלות אישון אנכי, בדומה למיני עין חתול אחרים. לרוב פעיל לילה.

   • השפעת הכשה: חסר כל סכנה לאדם. שיני הארס שלו זעירות ומיקומן האחורי אינו מאפשר להן לחדור עור אדם באופן שיזריק ארס משמעותי. גם אם יצליח לנשוך, אין לזה השפעה רפואית.

2. מחרוזן דו-גוני (Eirenis lineomaculatus):

   • תיאור: נחש קטן ועדין, אורכו לרוב פחות מ-40 ס"מ. גופו דק, צבעו חום-אדמדם עד אפרפר, ולעיתים קיימת דוגמת נקודות או כתמים קטנים על גבו. פעיל בעיקר בלילה וחי מתחת לאבנים ובסדקים.

   • השפעת הכשה: חסר כל סכנה לאדם. כמו עין חתול חברבר, שיניו זעירות, מיקומן אחורי, והוא אינו יכול להזריק ארס המשפיע על בני אדם..

     
     

האם נחש תת-ארסי מסוכן?

• לא מסכן חיים: עבור אדם בוגר ובריא, הכשה מנחש תת-ארסי (כמו עין חתול חברבר או מחרוזן דו-גוני) אינה נחשבת מסכנת חיים כלל. הסימפטומים, אם בכלל יהיו, יסתכמו בנשיכה שטחית ללא השפעה של ארס.

• דורש זהירות (כלפי כל נחש): למרות זאת, יש לנקוט זהירות מירבית במפגש עם כל נחש באשר הוא. לעולם אין לנסות ללכוד, לגרש או לגעת בנחש באופן עצמאי. זיהוי שגוי עלול להוביל להכשה מנחש ארסי מסוכן.

  
  

חשיבותם האקולוגית והגנתם

נחשים תת-ארסיים ממלאים תפקיד אקולוגי חשוב כטורפים של חסרי חוליות וזוחלים קטנים, ובכך תורמים לאיזון הטבעי. כל נחשי ישראל הם חיות מוגנות על פי חוק, כולל הנחשים התת-ארסיים. אסור לפגוע בהם. במקרה של מפגש עם נחש, יש לשמור מרחק ולהזעיק לוכד נחשים מוסמך בעל רישיון מרשות הטבע והגנים.

סיכום

נחשים תת-ארסיים מייצגים קבוצה של נחשים שארסם ומנגנון הזרקתו מותאמים לטרף ספציפי ואינם מהווים סכנה לאדם בריא. הם מהווים חלק חשוב מהמגוון הביולוגי בישראל ומוגנים על פי חוק. הבנת ההבדלים בין מיני הנחשים השונים, ונקיטת זהירות כלפי כולם, תאפשר לנו לחיות לצידם בבטחה ובתבונה.