הענק המקומי: סיפורו של הצפע המצוי הגדול ביותר שנצפה בישראל

בקרב חובבי טבע, לוכדי נחשים ואזרחים מודאגים, סיפורי "נחשי ענק" הם עניין שבשגרה. כמעט כל מי שנתקל בנחש בגינה נשבע שראה נחש באורך של שני מטרים לפחות. עם זאת, כאשר מדובר בצפע המצוי (Daboia palaestinae), הנחש הארסי הנפוץ והמסוכן ביותר בישראל, המציאות המדעית והמדידות בשטח מספרות סיפור מרתק לא פחות מהמיתוסים.

במאמר זה נצלול אל הנתונים על אודות הצפעים הגדולים ביותר שנצפו בישראל, נבין מה גורם להם להגיע לממדים כאלה, ומדוע צפע של מטר וחצי הוא "מפלצת" במונחים מקומיים.

מהו הגודל הממוצע של צפע מצוי?

כדי להבין מהו "צפע ענק", עלינו להכיר קודם את הממוצע. מרבית הצפעים שנלכדים באזורי מגורים בישראל אורכם נע בין 70 ל-90 סנטימטרים. צפע שמגיע לאורך של מטר אחד נחשב כבר לנחש מרשים ומבוגר מאוד.

הצפע המצוי הוא נחש בעל גוף עבה וכבד יחסית לאורכו, מה שמעניק לו מראה מאיים עוד יותר ככל שהוא גדל. האורך המקסימלי המתועד בספרות המדעית עבור המין הזה נע לרוב סביב 1.30 עד 1.35 מטרים. אולם, בשטח, הדיווחים מהשנים האחרונות מצביעים על חריגות מהסטטיסטיקה הזו.

השיא הישראלי: הצפע שהפתיע את המומחים

לאורך השנים דווחו מספר מקרים של צפעים שהגיעו לאורכים חריגים. לוכדי נחשים מנוסים, הפועלים באזורים חקלאיים ובמושבים, נתקלים מדי פעם בפרטים שחוצים את רף ה-1.40 מטרים.

אחד המקרים המפורסמים והמתועדים ביותר בישראל התרחש באזור המרכז/שרון, שם נלכד צפע שאורכו עמד על כ-1.50 מטרים (יש הטוענים אף ל-1.60 מטר במדידה מתיחה, אם כי מדידות כאלה פחות מדויקות מדעית). מדובר בנחש בעל עובי של זרוע אדם בוגר, משקל של מספר קילוגרמים, ומראה שמזכיר יותר פיתון מאשר את הצפע המוכר לנו מהגינה.

חשוב לציין שדיווחים על צפעים באורך "שני מטרים" הם כמעט תמיד טעות בזיהוי (בלבול עם זעמן שחור, שיכול להגיע ל-2.5 מטרים אך אינו ארסי) או הערכת יתר הנובעת מלחץ ופחד.

מה מאפשר לצפע להפוך לענק?

צפע שמגיע לאורך של מטר וחצי הוא לא רק עניין של מזל גנטי. קיימים שלושה גורמים מרכזיים המאפשרים לנחש להגיע לממדים כאלו:

1. שפע של מזון (ה"בופה" החקלאי)

נחשים גדולים במיוחד נמצאים כמעט תמיד בקרבת מקומות עם אספקת מזון בלתי מוגבלת. לולים, רפתות, ומחסני תבואה מושכים אליהם כמויות אדירות של חולדות ועכברים. צפע שחי בתוך רפת או לול נהנה מטרף זמין ומשמין מבלי להשקיע אנרגיה רבה בחיפושים. ככל שהנחש אוכל יותר, הוא משיל את עורו בתדירות גבוהה יותר וגדל מהר יותר.

2. היעדר טורפים וסביבה מוגנת

כדי להגיע לאורך כזה, הצפע צריך לחיות שנים רבות (לעיתים מעל עשור). בטבע, נחשים חשופים לטורפים כמו עופות דורסים, נמיות ואפילו נחשים אחרים (כמו הזעמן השחור). צפע שמוצא מקום מסתור בטוח, כמו תחת יסודות של מבנה ישן או בתוך ערימת גרוטאות חקלאית שאינה זזה, מצליח לחמוק מטורפים ולהגיע לזקנה מופלגת ולגודל מקסימלי.

3. תנאי אקלים

ישראל מציעה תנאי אקלים נוחים מאוד לצפעים. החורפים הלא-קיצוניים מאפשרים תקופות תרדמת קצרות יחסית, והקיץ הארוך מעניק להם זמן פעילות ממושך לצורך ציד וגדילה.

האם צפע גדול הוא מסוכן יותר?

התשובה הקצרה היא כן. צפע גדול במיוחד מציב מספר אתגרים נוספים:

• כמות ארס: לנחש גדול יש בלוטות ארס גדולות יותר. בהכשה מלאה, הוא מסוגל להזריק כמות ארס גדולה משמעותית מזו של צפע צעיר.

• אורך הניבים: הניבים של צפע באורך 1.5 מטר ארוכים יותר, מה שמאפשר להם לחדור עמוק יותר לתוך הרקמה ואף לעבור דרך בגדים עבים או נעליים קלות שצפע קטן לא היה חודר.

• כוח פיזי: לוכד נחשים שמתמודד עם צפע כזה זקוק לציוד חזק יותר ולמיומנות גבוהה, שכן הכוח המתפרץ של נחש כבד כזה הוא אדיר.

חשיבות הדיווח והלכידה

מפגש עם צפע "ענק" הוא אירוע שמעורר פאניקה, אך חשוב לזכור שגם הנחש הגדול ביותר מנסה להימנע ממגע עם בני אדם. הוא מכיש רק כשהוא מרגיש לכוד או מאוים.

אם נתקלתם בנחש כזה, הפעולה הנכונה ביותר היא לא לנסות למדוד אותו או להתקרב אליו, אלא לשמור על קשר עין ממרחק בטוח ולהזעיק לוכד נחשים מוסמך. הלוכד לא רק ירחיק את הסכנה, אלא גם יוכל לדווח לרשות הטבע והגנים על הימצאות פרט חריג כזה, מידע שתורם רבות למחקר ולניטור אוכלוסיית הנחשים בישראל.

לסיכום, בעוד שהסיפורים על נחשי צפע באורך של פיתון הם לרוב מוגזמים, הטבע הישראלי בהחלט יודע לייצר "ענקים" המגיעים למטר וחצי. אלו הם יצורים מרשימים המעידים על מערכת אקולוגית פעילה, גם אם המפגש איתם בחצר האחורית הוא לא משהו שרובנו מייחלים לו.