נזקי הכשת צפע מצוי: מדריך מקיף וכללי התנהגות במקרה חירום

מבין כל הנחשים הארסיים בישראל, הצפע המצוי (Daboia palaestinae) הוא הנפוץ והמסוכן ביותר עבור האדם. הוא מצוי בכל אזורי הארץ שאינם מדבריים, והוא האחראי לרוב מקרי ההכשה. למרות שבעידן המודרני מקרי מוות מהכשת צפע נדירים, הכשה זו מהווה אירוע רפואי חמור ודחוף. הבנת הנזקים שהארס גור

ם והתגובה הנכונה במקרה של הכשה, יכולה להציל חיים.

מהו ארס הצפע וכיצד הוא פועל?

ארס הצפע הוא תערובת מורכבת של חומרים רעילים, שמטרתם לשתק ולעכל את הטרף. הארס של הצפע המצוי מסווג בעיקרו כארס המוטוקסי, כלומר, הוא פוגע במערכת הדם וברקמות. פעולת הארס מתרחשת במספר דרכים:

• פגיעה בכלי הדם: הארס מגביר את חדירות כלי הדם, מה שגורם לדליפת פלזמה ודם אל הרקמות שמסביב. זו הסיבה העיקרית לנפיחות המהירה והדרמטית באזור ההכשה.

• הפרעה למנגנון הקרישה: הארס מכיל חומרים המפרים את יכולת הדם להיקרש. כתוצאה מכך, עלול להיגרם דימום פנימי וחיצוני. לעיתים נדירות, הדבר יכול להתבטא בדימום מהחניכיים, מהאף או אפילו מהעיניים.

• נזק לרקמות: הארס מכיל אנזימים המפרקים חלבונים וגורמים להרס מקומי של שרירים ותאים באזור ההכשה. ללא טיפול, נזק זה עלול להיות בלתי הפיך.

  
  

תסמיני הכשת צפע

התסמינים של הכשת צפע מתחלקים לשניים: תסמינים מקומיים (במקום ההכשה) ותסמינים מערכתיים (בכל הגוף). חשוב לזכור שגם אם מדובר בהכשה יבשה (ללא הזרקת ארס), עדיין חשוב להגיע לטיפול רפואי.

תסמינים מקומיים:

• כאב עז: כאב חד וצורב, המופיע מיד לאחר ההכשה.

• נפיחות מהירה: התפשטות מהירה של נפיחות באזור ההכשה, שעלולה להפוך תוך זמן קצר לגודל משמעותי.

• שינוי צבע: הופעת אדמומיות, שטפי דם (כחולים-שחורים) והופעת שלפוחיות מלאות בנוזל.

תסמינים מערכתיים:

• בחילות והקאות.

• סחרחורת וחולשה כללית.

• כאבי בטן.

• הזעה מרובה ודופק מואץ.

• ירידה בלחץ הדם (עלולה להוביל לשוק).

• דימומים בלתי נשלטים (במקרים קשים).

  
  

גורמים המשפיעים על חומרת ההכשה

חומרת ההכשה אינה אחידה והיא תלויה במספר גורמים:

• כמות הארס: הצפע שולט על כמות הארס שהוא מזריק. בכ-50% מהמקרים, הנחש מכיש הכשה יבשה, ללא הזרקת ארס, כאמצעי הגנה בלבד.

• מיקום ההכשה: הכשה באזורים בעלי אספקת דם עשירה, כמו פנים, צוואר או בית חזה, מסוכנת יותר מהכשה בגפיים.

• מצב בריאותי: ילדים, קשישים ואנשים בעלי בעיות רפואיות (כמו מחלות לב או כלי דם) נמצאים בסיכון גבוה יותר.

  
  

מה לעשות ומה לא לעשות: הנחיות מצילות חיים

במקרה של הכשת נחש, כל שנייה חשובה. פעולה נכונה ושקולה יכולה למנוע החמרה במצב.

מה לעשות:

• הזעק עזרה: חייג מיד 101 והזעק אמבולנס. מסור למוקדן פרטים מלאים ככל הניתן על מיקום האירוע.

• הישאר רגוע: פאניקה מאיצה את זרימת הדם ומפזרת את הארס מהר יותר. נסה להישאר רגוע ככל הניתן.

• קיבוע והגבהה: קבע את האזור המוכש באמצעות תחבושת או בגד, אך לא באופן שיעצור את זרימת הדם. אם אפשר, הרם את הגפה המוכשת מעל גובה הלב כדי להאט את פיזור הארס.

• הסר תכשיטים ובגדים: הסר טבעות, שעונים או בגדים הדוקים מהאזור המוכש לפני שהנפיחות מתחילה.

מה לא לעשות:

• אל תנסה לחתוך את המקום או למצוץ את הארס: פעולות אלו חסרות תועלת ועלולות להזיק.

• אל תקשור חוסם עורקים: קשירת חוסם עורקים עלולה לגרום לנמק קשה ולנזק בלתי הפיך לרקמות.

• אל תתן למכוש דבר לשתות או לאכול.

• אל תרדוף אחרי הנחש או תנסה ללכוד אותו: זהו סיכון מיותר. חשוב לזכור שכל הנחשים בישראל הם חיות מוגנות.

  
  

טיפול רפואי והחלמה

בבית החולים, הצוות הרפואי יאבחן את מצב המטופל ויחליט אם יש צורך במתן נסיוב (antivenom). הנסיוב מכיל נוגדנים שנטרלו את הארס בזרם הדם. מתן הנסיוב ייעשה רק לאחר הערכה קפדנית של המצב, מכיוון שלעיתים הוא עלול לגרום לתגובה אלרגית.

ההחלמה מהכשת צפע יכולה להימשך זמן מה, והיא תלויה בחומרת ההכשה ובמהירות הטיפול. ברוב המקרים, המטופל ישתחרר לאחר מספר ימים, אך ייתכן צורך במעקב רפואי אחר תפקודי הקרישה.

לסיכום, הכשת צפע מצוי היא אירוע רפואי מסוכן, אך הבנה נכונה של הארס והקפדה על כללי ההתנהגות הנכונים בזמן אמת יכולים להוביל לתוצאה חיובית. הדבר החשוב ביותר הוא לפעול בקור רוח, להזעיק עזרה רפואית מיד ולסמוך על הצוותים הרפואיים המיומנים.