תפוצתו הגיאוגרפית של צפע מצוי: מדוע איננו מוצאים אותו מדרום לבאר שבע?
הצפע המצוי (Daboia palaestinae) הוא אחד מזוחליה המוכרים והבולטים ביותר של ארץ ישראל. הוא הנחש הארסי הנפוץ ביותר במרכז הארץ ובצפונה, ואחראי למרבית מקרי ההכשה המדווחים בישראל מדי שנה. מראהו הטיפוסי – גוף עבה, ראש משולש ודגם מעוינים או זיגזג עקשני לאורך גבו – מוכר לכל מטייל ולכל תושב באזורים אלו. אולם, קו גיאוגרפי ברור וחד משרטט את גבול תפוצתו הדרומי: באר שבע וסביבתה הקרובה. מדרום לבירת הנגב, הצפע המצוי נעלם כמעט לחלוטין מן הנוף. תופעה זו מעלה שאלה אקולוגית וזואולוגית מרתקת: מהם הגורמים המונעים מנחש הסתגלן והמצליח הזה להתפשט דרומה אל המרחבים הצחיחים של הנגב?
1. מחסום האקלים והלחות
הגורם המרכזי והמשמעותי ביותר המשפיע על פריסתם של זוחלים הוא האקלים. הצפע המצוי הוא נחש המותאם לאקלים ים-תיכוני – אקלים המתאפיין בכמות משקעים בינונית עד גבוהה (מ-300 מ"מ גשם בשנה ומעלה) ובלחות יחסית גבוהה.
באזור באר שבע עובר גבול אקלימי חריף בין החבל הים-תיכוני לבין החבל המדברי. ככל שמדרימים מבאר שבע, כמות המשקעים השנתית צונחת בחדות (לפחות מ-200 מ"מ ואף למטה מ-100 מ"מ במרכז הנגב ובערבה), ומזג האוויר נעשה יבש וקיצוני בהרבה. עורם של זוחלים אמנם מונע איבוד נוזלים רב, אך הצפע המצוי, שלא כמו מיני נחשים מדבריים מובהקים, אינו מתאים פיזיולוגית להתמודד עם התייבשות ממושכת, עם מחסור במקורות מים זמינים ועם הטמפרטורות הגבוהות של שעות היום במדבר.
2. סוג המצע והתאמה מורפולוגית
מעבר לאקלים, קיים הבדל משמעותי בהרכב הקרקע והתוואי הגיאומורפולוגי. החבל הים-תיכוני ואזור צפון הנגב מאופיינים בקרקעות חרסיתיות, אדמות סלעיות, חורש ים-תיכוני ובתות. סביבות אלו מספקות לצפע שפע של מקומות מסתור: סדקים בסלעים, גזעי עצים חלולים, מחילות עמוקות וצמחייה עשירה המצלה על הקרקע.
מדרום לבאר שבע, פני השטח משתנים לתנאים מדבריים: דיונות חול, משטחי חצץ (חמאדות), נחלים יבשים ואדמת לס חשופה. הצפע המצוי, עקב מבנה גופו הכבד וצורת התנועה שלו, אינו מותאם לתנועה יעילה או להתחפרות בחולות נעים, בשונה מנחשים מדבריים כגון עכן החרטומים או עכן גדול. היעדר צמחייה צפופה ומחסור בסדקי סלע עמוקים מונעים מהצפע למצוא מחסה הולך ומתאים מפני החום היומי הלוהט ומפני טורפים.
3. זמינות מזון ומערכת אקולוגית
הצפע המצוי בבגרותו ניזון בעיקר מיונקים קטנים (כמו מכרסמים) ומציפורים, בעוד שצעירים ניזונים גם מדו-חיים ומלטאות. במערכת האקולוגית הים-תיכונית, עקב העושר הצמחי וכמות המשקעים, צפיפות המכרסמים (כגון חולדות, עכברים ויערונים) גבוהה מאוד, מה שמאפשר אוכלוסיית צפעים צפופה ויציבה.
במדבר, לעומת זאת, כושר הנשיאה של האזור נמוך בהרבה. המזון המעט שקיים במדבר מפוזר על פני שטחים נרחבים. נחש כבד ששיטת הציד שלו היא בעיקר המארב (Sit-and-wait), כמו הצפע המצוי, נזקק לתדר גבוה יחסית של מפגשים עם טרף עסיסי. במדבר הצחיח, צפיפות הטרף אינה מספקת כדי לכלכל אוכלוסייה של נחש בעל גודל ודרישות אנרגטיות כשל הצפע.
4. תחרות בינמינית והתמחות מדברית
נישה אקולוגית אינה נשארת ריקה. מדרום לבאר שבע, באזורים הצחיחים והמדבריים, שולטים נחשים ארסיים אחרים ממשפחת הצפעיים והפתניים, אשר עברו אבולוציה והתאמה מדויקת לתנאים האלה. בין מפיצי הארס באזור זה ניתן למצוא את:
האפעה המגוון (Echis coloratus): נחש צפעוני קטן וזריז יותר, המותאם בצורה מושלמת לחיים בסביבות סלעיות ומדבריות ויודע לטפס ולנצל סדקים קטנים.
העכנים (עכן גדול, עכן חרטומים ועכן קטן): נחשים המותאמים במיוחד לחיים בחולות ובדיונות, בעלי תנועה צדית ייחודית ויכולת להתחפר במהירות תחת החול.
הפתן השחור (Walterinnesia aegyptia): נחש מדברי הפעיל בלילה ומותאם לתנאי יבש.
הנחשים הללו מנצלים את המשאבים המעטים של המדבר ביעילות גבוהה בהרבה מהצפע המצוי. תחרות זו, לצד החשיפה לתנאים הסביבתיים הקשים, מונעת מהצפע לחדור לתחום מחייתם.
5. השפעת האדם והפתעות נקודתיות
בעשורים האחרונים, הפיתוח הירקוני והחקלאות בנגב הצפוני והמערבי הביאו לשינויים מסוימים. שדות שלחין, יישובים פורחים ומערכות השקיה יוצרים "איים" של מיקרו-אקלים לח ומועשר במזון גם באזורים יבשים. בשל כך, ניתן לעיתים נדירות למצוא צפעים בודדים שנצפו בגינות או בחממות מעט מדרום לקו באר שבע, לרוב כתוצאה מטרנספורטציה פסיבית (טרמפ על גבי מטען חקלאי או ציוד בנייה).
עם זאת, תצפיות אלו הן חריגות ואינן מעידות על אוכלוסייה מקומית יציבה המתקיימת ומתרבה באופן טבעי מדרום לבאר שבע.
היעדרותו של הצפע המצוי מדרום לבאר שבע היא דוגמה קלאסית לגבול תפוצה אקולוגי. השילוב בין אקלים יבש וצחיח, מחסור במחסה מוצל, הרכב קרקע שאינו מתאים, דלילות בטרף ותחרות עזה מצד מינים מדבריים מותאמים – כולם יחד יוצרים מחסום סביבתי בלתי עביר עבור הצפע המצוי.
תגובות