שינויי האקלים הגלובליים , המתבטאים בעליית טמפרטורות, שינויים בדפוסי משקעים ואירועי קיצון, משפיעים באופן משמעותי על המגוון הביולוגי בעולם, ובישראל בפרט. נחשים, כבעלי חיים בעלי דם קר, רגישים במיוחד לשינויים אלו, ומחקרים רבים מתמקדים בבחינת השפעת שינויי האקלים על אוכלוסיותיהם ותפוצתם בישראל. השפעות ישירות ועקיפות - מבט מעמיק: שינויי האקלים משפיעים על נחשים בישראל הן באופן ישיר והן באופן עקיף. השפעות ישירות כוללות שינויים בטמפרטורת הגוף, בקצב חילוף החומרים ובהתנהגות הרבייה. השפעות עקיפות כוללות שינויים בזמינות הטרף, בבתי הגידול ובאוכלוסיות של מינים אחרים. השפעות ישירות:   עליית הטמפרטורות עלולה להוביל לשינויים בפיזיולוגיה של נחשים, כגון שינויים בקצב חילוף החומרים ובהתנהגות הרבייה. אירועי קיצון, כגון גלי חום, עלולים להוביל לתמותה גבוהה בקרב אוכלוסיות נחשים, במיוחד בקרב פרטים צעירים וחלשים. שינויים בדפוסי משקעים עלולים להשפיע על זמינות המים, החיונית להישרדותם של נחשים מסוימים. השפעות עקיפות:   שינויי אקלים עלולים להוביל לשינויים בזמינות הטרף של נחשים, כגון מכרסמים, חרקים וזוחלים אחרים. שינויים בבתי הגידול, כגון התייבשות מקווי מים ופגיעה בבתי גידול לחים, עלולים להוביל לירידה באוכלוסיות נחשים. שינויי אקלים עלולים להשפיע על אינטראקציות אקולוגיות בין נחשים למינים אחרים, כגון טורפים ומתחרים. שינויים בטמפרטורה ובתפוצה - דגשים נוספים: עליית הטמפרטורות עלולה להוביל לשינויים בתפוצתם של מיני נחשים שונים בישראל. מינים המותאמים לאזורים חמים יותר עשויים להרחיב את תפוצתם צפונה, בעוד שמינים המותאמים לאזורים קרים יותר עשויים לסגת דרומה או להימצא בסיכון. לדוגמה, מינים מדבריים, כגון צפעון שחור , עשויים להרחיב את תפוצתם צפונה, בעוד שמינים ים תיכוניים, כגון צפע מצוי, עשויים לסגת דרומה או להימצא בסיכון. שינויים אלו עלולים להוביל לשינויים במגוון הביולוגי של הנחשים בישראל ולשינויים במערכות האקולוגיות. שינויים בדפוסי משקעים ובבתי גידול - פירוט: שינויים בדפוסי המשקעים עלולים להוביל לשינויים בזמינות המים ובבתי הגידול של נחשים. לדוגמה, ירידה בכמות המשקעים עלולה להוביל להתייבשות מקווי מים ולפגיעה בבתי גידול לחים, המשמשים כבתי גידול חשובים לנחשים מסוימים. התייבשות מקווי מים עלולה להוביל לירידה באוכלוסיות נחשי מים, כגון נחש מים משובץ. פגיעה בבתי גידול לחים עלולה להוביל לירידה באוכלוסיות נחשים המותאמים לבתי גידול אלו, כגון נחש כיפה. מחקרים ופרויקטים בישראל - דוגמאות: בישראל מתבצעים מחקרים ופרויקטים שונים לבחינת השפעת שינויי האקלים על אוכלוסיות הנחשים. מחקרים אלו כוללים מעקב אחר תפוצתם של מיני נחשים שונים, ניתוח נתונים אקלימיים וביצוע ניסויים בשטח ובמעבדה. פרויקט מעקב אחר תפוצת נחשים, המבוצע על ידי רשות הטבע והגנים, מספק נתונים חשובים על שינויים בתפוצתם של מיני נחשים שונים בישראל. מחקרים אקדמיים, המבוצעים באוניברסיטאות שונות בישראל, בוחנים את ההשפעות הפיזיולוגיות והאקולוגיות של שינויי האקלים על נחשים. חשיבות המחקר וצעדי שימור - המלצות: הבנת השפעת שינויי האקלים על אוכלוסיות הנחשים בישראל חיונית לפיתוח צעדי שימור יעילים. מחקרים אלו מסייעים בזיהוי מינים ואיזורים בסיכון, ובפיתוח אסטרטגיות לשימור בתי גידול ולצמצום ההשפעות השליליות של שינויי האקלים. יש להמשיך ולתמוך במחקרים ופרויקטים העוסקים בבחינת השפעת שינויי האקלים על נחשים. יש לפתח אסטרטגיות לשימור בתי גידול חשובים לנחשים, כגון מקווי מים ושטחים לחים. יש להעלות את המודעות הציבורית לחשיבות שימור הנחשים ולסכנות הנשקפות להם משינויי האקלים. סיכום: שינויי האקלים מהווים איום משמעותי על אוכלוסיות הנחשים בישראל. מחקרים ופרויקטים רבים מתבצעים לבחינת השפעות אלו, ופיתוח צעדי שימור יעילים חיוני לשמירה על מגוון הביולוגי של הנחשים בישראל.

התפשטות הערים ופיתוח שטחים עירוניים משפיעים באופן משמעותי על עולם החי, וביניהם הנחשים. למרות האתגרים הרבים, מינים מסוימים של נחשים מצליחים להסתגל לחיים בסביבה עירונית. במאמר זה נבחן את האופן שבו נחשים מסתגלים לחיים בעיר, את האתגרים העומדים בפניהם ואת ההשפעה של נוכחותם על המערכת האקולוגית העירונית. נחש בעיר אתגרים ופתרונות: אובדן בתי גידול:   הבנייה המואצת מצמצמת את השטחים הפתוחים ומשמידה בתי גידול טבעיים. נחשים מסתגלים על ידי מציאת מקומות מסתור חלופיים, כגון סדקים בקירות, מרתפים, מחסנים וגינות פרטיות. מחסור במזון:   היעלמות שטחים טבעיים מצמצמת את זמינות הטרף הטבעי. נחשים מסתגלים על ידי ציד מכרסמים, חרקים וזוחלים קטנים המצויים בשפע בסביבה עירונית. אוכלוסיית המכרסמים העירונית משגשגת ומהווה מקור מזון זמין לנחשים. הפרעות אנושיות:   נחשים נתקלים בהפרעות אנושיות תכופות, כגון רעש, זיהום ופעילות בנייה. נחשים מסתגלים על ידי פיתוח התנהגות זהירה יותר והימנעות ממפגשים עם בני אדם. הסתגלות והישרדות: גמישות תזונתית:   נחשים רבים הם אופורטוניסטים, כלומר הם ניזונים ממגוון רחב של טרף. גמישות זו מאפשרת להם לשרוד בסביבה עירונית, שבה זמינות הטרף עשויה להשתנות. הסתגלות למקומות מסתור:   נחשים מסתגלים לשימוש במקומות מסתור מלאכותיים, כגון ערמות פסולת, צינורות ביוב וגדרות. הם מנצלים סדקים וחריצים במבנים כדי למצוא מקומות מסתור בטוחים. פעילות לילית:   נחשים רבים מאמצים פעילות לילית כדי להימנע ממפגשים עם בני אדם ולהתמודד עם טמפרטורות גבוהות בשעות היום. התנהגות זהירה:   נחשים בסביבה עירונית נוטים להיות זהירים יותר ומופנמים יותר מאשר נחשים בסביבה טבעית. הם לומדים להימנע ממפגשים עם בני אדם ולצמצם את חשיפתם לסכנות. השפעה על המערכת האקולוגית העירונית: ויסות אוכלוסיות מכרסמים:   נחשים טורפים מכרסמים, ובכך מסייעים בוויסות אוכלוסיותיהם. ויסות זה חשוב לבריאות הציבור ולמניעת נזקים לרכוש. איזון אקולוגי :   נחשים ממלאים תפקיד חשוב במארג המזון העירוני. הם טורפים ונטרפים, ובכך תורמים לאיזון האקולוגי. דו-קיום עם בני אדם: חינוך והסברה:   העלאת המודעות לחשיבות הנחשים במערכת האקולוגית העירונית. הדרכה כיצד להתנהג במפגש עם נחש. תחזוקה נכונה של שטחים עירוניים:   סילוק ערמות פסולת וגזם. סגירת סדקים וחריצים במבנים. הזמנת לוכד נחשים מוסמך:   במקרים של סכנה או אי נוחות, מומלץ להזמין לוכד נחשים מוסמך לפינוי הנחש. הסתגלות תזונתית מעמיקה: ניצול מקורות מזון לא שגרתיים:   נחשים עירוניים לומדים לנצל מקורות מזון לא שגרתיים, כגון פסולת מזון, ביצים שנפלו מקנים, ואפילו חיות מחמד קטנות. הם מפתחים יכולת לזהות ולצוד טרף בסביבה מורכבת ומלאכותית. שינויים בהתנהגות ציד:   נחשים עירוניים עשויים לשנות את טקטיקות הציד שלהם כדי להתאים לסביבה העירונית. לדוגמה, הם עשויים לצוד בשעות לא שגרתיות או להשתמש במקומות מסתור מלאכותיים כדי לארוב לטרף. הסתגלות למקומות מסתור מורכבים: ניצול תשתיות עירוניות:   נחשים עירוניים מנצלים תשתיות עירוניות, כגון צינורות ביוב, מערכות ניקוז ופתחי אוורור, כמקומות מסתור בטוחים. הם מסתגלים לחיים במקומות צרים וחשוכים, שבהם הם מוגנים מפני טורפים ומפגעים. הסתגלות למבנים מלאכותיים:   נחשים עירוניים לומדים להסתתר במבנים מלאכותיים, כגון קירות כפולים, תקרות תלויות וגגות רעפים. הם מפתחים יכולת לנוע במקומות צרים ומורכבים, שבהם הם יכולים למצוא מקומות מסתור בטוחים. השפעה על המערכת האקולוגית העירונית ביתר פירוט: שליטה באוכלוסיית מזיקים:   נחשים עירוניים מסייעים בשליטה באוכלוסיית מזיקים, כגון מכרסמים וחרקים, שעלולים להוות סכנה לבריאות הציבור. הם תורמים למניעת התפשטות מחלות ולצמצום נזקים לרכוש. איזון אקולוגי עדין:   נחשים עירוניים משתלבים במארג המזון העירוני, ומשמשים כמקור מזון לטורפים אחרים, כגון עופות דורסים ויונקים קטנים. הם תורמים לאיזון אקולוגי עדין בסביבה העירונית, שבה קיים לחץ אנושי גבוה. דו-קיום מוצלח - דרכים מעשיות: תכנון עירוני ידידותי לחיות בר:   שילוב שטחים ירוקים ופתוחים בתכנון עירוני. יצירת מסדרונות אקולוגיים המאפשרים תנועה בטוחה של חיות בר. התקנת תיבות קינון ופתחי מעבר מיוחדים לחיות בר במבנים. מודעות בקרב הציבור:   קמפיינים להעלאת המודעות לחשיבות הנחשים במערכת האקולוגית העירונית. הדרכה כיצד להתנהג במפגש עם נחש וכיצד למנוע כניסת נחשים לבתים. שיתוף מידע על ידי רשויות מקומיות לגבי נהלי פעולה במפגש עם נחשים. על ידי הבנה טובה יותר של האופן שבו נחשים מסתגלים לחיים בסביבה עירונית, נוכל לפתח אסטרטגיות יעילות לדו-קיום מוצלח ולשימור המגוון הביולוגי בעיר. לסיכום, נחשים מסתגלים לחיים בסביבה עירונית באמצעות גמישות תזונתית, הסתגלות למקומות מסתור, פעילות לילית והתנהגות זהירה. דו-קיום מוצלח בין נחשים לבני אדם דורש חינוך, תחזוקה נכונה של שטחים עירוניים וטיפול אחראי במפגשים עם נחשים.

עם בוא האביב והתחממות מזג האוויר, מתעוררים לחיים יצורים רבים, וביניהם הנחשים. לאחר חודשי החורף הקרים, בהם שקעו בתרדמה, הנחשים יוצאים ממקומות המסתור שלהם ומתחילים בפעילות אינטנסיבית. במאמר זה נסקור את הגורמים המשפיעים על פעילות הנחשים בישראל, את עונות השנה בהן הם פעילים במיוחד, ואת אמצעי הזהירות שיש לנקוט, תוך התעמקות בפרטים שימושיים. מדוע נחשים נכנסים לתרדמה בחורף ? טמפרטורה: נחשים הם בעלי חיים בעלי דם קר, כלומר טמפרטורת גופם מושפעת מטמפרטורת הסביבה. בחורף הקר, טמפרטורת גופם עשויה לרדת באופן משמעותי, מה שעלול לפגוע בתפקוד האיברים הפנימיים שלהם. מזון: בחורף, כמות המזון זמינה פוחתת, מה שמקשה על הנחשים למצוא מזון. הגנה מפני טורפים: במהלך התרדמה, הנחשים פחות חשופים לטריפה, שכן הם נמצאים במקומות מסתור. נחש צפע גורמים המשפיעים על פעילות הנחשים - מעבר לטמפרטורה וזמינות מזון: לחות:   לחות גבוהה מעודדת פעילות של נחשים, במיוחד באזורים יבשים. לאחר גשמים, ניתן לצפות לעלייה בפעילות הנחשים. מחזורי ירח:   מחקרים מסוימים מצביעים על קשר בין מחזורי ירח לפעילות נחשים, במיוחד פעילות לילית. לחץ אטמוספרי:   שינויים בלחץ האטמוספרי עשויים להשפיע על פעילות נחשים, במיוחד לפני סופות או שינויי מזג אוויר קיצוניים. שינויים סביבתיים:   הרס בתי גידול, זיהום ושינויים אקלימיים משפיעים על פעילות הנחשים ועל תפוצתם. עונות הפעילות העיקריות - דגשים נוספים: אביב (מרץ-מאי):   בתקופה זו, הנחשים משילים את עורם לאחר החורף, תהליך הדורש אנרגיה רבה ומשפיע על פעילותם. נקבות בהריון מחפשות מקומות הטלה מתאימים, מה שמוביל לתנועה מוגברת. חשוב לציין שבחודשי האביב ישנה עליה משמעותית בדיווחים על הכשות נחשים. קיץ (יוני-אוגוסט):   בקיץ, הנחשים עשויים להיכנס למצב של "אסטיווציה" (תרדמת קיץ) בשעות החמות ביותר. נחשים ליליים פעילים במיוחד בשעות הלילה הקרירות. בתקופה זו ישנה עליה בפעילות נחשי מים, בעיקר באזורי נחלים ומקווי מים. סתיו (ספטמבר-נובמבר):   בסתיו, הנחשים אוגרים שומן לקראת החורף, ולכן הם פעילים בחיפוש אחר מזון. בחלק מהמינים, מתרחשת עונת רבייה שנייה. באזורים מסוימים בארץ ישנה פעילות נחשים מוגברת גם בתקופה זו. התאמה אקלימית וגאוגרפית: אזורים שונים, פעילות שונה:   ישראל מתאפיינת באקלים מגוון, מה שמשפיע ישירות על פעילות הנחשים. באזורים מדבריים כמו הנגב והערבה, הנחשים יכולים להיות פעילים לאורך רוב השנה, עם שיא פעילות באביב ובסתיו. באזורים ממוזגים יותר, כמו מישור החוף והגליל, פעילות הנחשים מוגבלת יותר לחודשי האביב והקיץ. מיקרו-אקלים:   גם בתוך אזורים גאוגרפיים קטנים, מיקרו-אקלים משפיע. נחשים יחפשו מקומות חמים ומוגנים, כמו סדקים בסלעים או מתחת לאבנים, שם הם יכולים להעלות את טמפרטורת גופם.   אמצעי זהירות - מעבר למוכר: תחזוקת גינות:   גזמו עשבים גבוהים ושיחים צפופים, שעלולים לשמש כמקומות מסתור לנחשים. הימנעו מהשארת ערימות פסולת או חומרי בניין בגינה. זהירות בטיולים:   הימנעו מלהיכנס למקומות צרים או סדקים בסלעים, שעלולים לשמש כמקומות מסתור לנחשים. הקפידו על ערנות בעת הליכה בשבילים לא מסומנים. הצטיידו בטלפון סלולרי זמין וטעון. התנהגות עם חיות מחמד:   הקפידו על השגחה צמודה על חיות מחמד בעת טיולים בשטח פתוח. למדו את חיות המחמד להימנע מנחשים. הבנת התנהגות נחשים:   חשוב לזכור שנחשים לא יתקפו סתם, לרוב הם יכישו רק כאשר ירגישו סכנה. הימנעו מתנועות חדות ופתאומיות בקרבת נחש. לסיכום: פעילות הנחשים בישראל מושפעת ממגוון גורמים, ומשתנה בהתאם לעונות השנה ולאזורים גאוגרפיים. חשוב להיות מודעים לפעילותם המוגברת, לנקוט באמצעי זהירות מתאימים, ולפנות לטיפול רפואי מיידי במקרה של הכשה.

הצפעון השחור (Atractaspis engaddensis), הידוע גם כשרף עין גדי, הוא נחש ארסי קטן ומסתורי, הנחשב לאחד המסוכנים ביותר בישראל (אחד מ 9 הנחשים הארסיים בישראל) . למרות גודלו הצנוע, ארסו הקטלני ומנגנון ההכשה הייחודי שלו הופכים אותו לאיום ממשי. במאמר זה נצלול אל עולמו של הצפעון השחור, נבחן את מאפייניו, אורח חייו וסכנותיו. צפעון שחור מאפיינים פיזיים: גודל: הצפעון השחור הוא נחש קטן, אורכו הממוצע נע בין 60 ל-80 ס"מ, אך לעיתים נדירות עשוי להגיע גם למטר. צבע: צבעו שחור מבריק ואחיד לכל אורכו, מה שמקנה לו הסוואה מצוינת בסביבתו הטבעית. מבנה גוף: גופו גלילי ודק, ראשו שטוח ואינו רחב מצווארו, ולסתו העליונה מכסה על התחתונה. עיניו קטנות ושחורות. קשקשים: קשקשיו חלקים ומבריקים, דבר המקל עליו לנוע בחול ובסדקים. תפוצה ובית גידול: הצפעון השחור נפוץ בעיקר באזורים מדבריים וצחיחים למחצה, במרכז הנגב, במדבר יהודה, בבקעה ובערבה. הוא מעדיף בתי גידול סלעיים וחוליים, שם הוא מתחפר במחילות או מסתתר מתחת לאבנים. ארס ומנגנון הכשה: ארס קטלני: ארסו של הצפעון השחור נחשב לאחד החזקים ביותר בקרב נחשי ישראל. הוא מכיל תערובת של רעלנים נוירוטוקסיים, ציטוטוקסיים והמטוקסיים, הפוגעים במערכת העצבים, ברקמות ובמערכת הדם. מנגנון הכשה ייחודי: הצפעון השחור שונה מנחשים ארסיים אחרים בישראל במנגנון ההכשה שלו. הוא מסוגל להכיש גם כאשר פיו סגור למחצה, באמצעות הטיית ראשו לאחור ודקירת הקורבן בשן הארס הבודדת שלו. תכונה זו מאפשרת לו להכיש גם במקומות צרים ומוגבלים. סכנה לאדם: הכשת צפעון שחור עלולה להיות מסוכנת מאוד לאדם, ועלולה לגרום לתסמינים קשים, כגון: כאב עז ונפיחות במקום ההכשה. שיתוק שרירים וקשיי נשימה. פגיעה במערכת הדם ואיברים פנימיים. במקרים חמורים, הכשה עלולה להוביל למוות. התנהגות ופעילות: פעילות לילית: הצפעון השחור הוא נחש לילי, כלומר פעיל בעיקר בשעות הלילה. התחפרות: הוא נוטה להתחפר בחול או להסתתר מתחת לאבנים במהלך היום, כדי להימנע מהחום הכבד. תנועה: תנועתו איטית ומדודה, אך הוא מסוגל לתנועות מהירות בעת צורך. הגנה עצמית: כאשר הוא חש מאוים, הצפעון השחור עשוי להזדקף ולהשמיע קולות נשיפה. במקרים מסוימים, הוא ינסה להכיש. תזונה: טורף קטן: הצפעון השחור ניזון בעיקר מלטאות קטנות, זוחלים אחרים וחרקים גדולים. ציד: הוא צד את טרפו במארב או על ידי חיפוש פעיל בלילה. רבייה: הטלת ביצים: הנקבה מטילה מספר ביצים במקומות מסתור מוגנים, כגון מתחת לאבנים או סדקים בסלעים. טיפול בצאצאים: לא ידוע על טיפול הורי בצאצאים. מה לעשות במקרה של הכשה? במקרה של הכשת צפעון שחור, יש לפנות מיד לטיפול רפואי בבית חולים. אין לנסות לטפל בהכשה באופן עצמאי. כיצד להימנע מהכשות? הימנעו מהרמת אבנים וגזעי עצים באזורים בהם הצפעון השחור נפוץ. נעלו נעליים גבוהות ומכנסיים ארוכים בעת טיולים בשטח. הימנעו מלהתקרב לנחשים, גם אם הם נראים קטנים ולא מזיקים. חשיבות אקולוגית: למרות סכנתו לאדם, הצפעון השחור ממלא תפקיד חשוב במערכת האקולוגית. הוא טורף חרקים וזוחלים קטנים, ובכך מסייע בוויסות אוכלוסיותיהם. לסיכום: הצפעון השחור הוא נחש מרתק ומסוכן, המהווה חלק בלתי נפרד מהמגוון הביולוגי של ישראל. חשוב להיות מודעים לסכנה, לנקוט באמצעי זהירות מתאימים, ולפנות לטיפול רפואי מיידי במקרה של הכשה.

השאלה האם נחשים תוקפים בני אדם היא שאלה מורכבת, ונובעת פעמים רבות מפחדים קדומים ומיתוסים. כדי להבין את התשובה, חשוב להפריד בין תפיסה רווחת לבין מציאות מורכבת. התפיסה הרווחת: נחשים נתפסים לעיתים קרובות כיצורים תוקפניים, ש"מחפשים" להזיק לבני אדם. הכשות נחשים נתפסות כמעשים יזומים של תקיפה. המציאות המורכבת: נחשים אינם יצורים תוקפניים מטבעם. הם יצורים טריטוריאליים, ולכן יגנו על עצמם כאשר יחושו מאוימים. רוב מפגשי הנחשים עם בני אדם אינם מסתיימים בהכשות. הכשות נחשים מתרחשות בדרך כלל כאשר הנחש חש מאוים, לכוד או מופרע. הכשת נחש מתי נחשים עשויים "לתקוף"? הגנה עצמית: כאשר נחש חש מאוים, הוא עשוי להכיש כדי להגן על עצמו. איום זה עשוי לנבוע מניסיון לתפוס אותו, להכות אותו, או להתקרב יתר על המידה למקום מסתורו. הגנה על טריטוריה: נחשים טריטוריאליים עשויים להכיש כדי להגן על הטריטוריה שלהם, במיוחד בעונת הרבייה. הגנה על צאצאים: נחשים מסוימים מגנים על צאצאיהם, ועלולים להכיש אם יחושו איום כלפיהם. טעות בזיהוי: לעיתים, נחשים עלולים להכיש בני אדם בטעות, כאשר הם מנסים לצוד טרף קטן וטועים בזיהוי. הפתעה: נחש אשר הופתע על ידי אדם עשוי להכיש מתוך אינסטינקט הגנתי, פעולה זו יכולה לקרות כאשר אדם לדוגמא מרים אבן מבלי לראות מה מסתתר מתחתיה. גורמים המשפיעים על תדירות ההכשות: מין הנחש: נחשים ארסיים נוטים להכיש יותר מנחשים לא ארסיים. אזור גאוגרפי: באזורים בהם יש אוכלוסיות גדולות של נחשים ארסיים, תדירות ההכשות גבוהה יותר. עונה בשנה: בעונות חמות, כאשר נחשים פעילים יותר, תדירות ההכשות עולה. פעילות אנושית: פעילות אנושית בשטחים פתוחים, כגון טיולים, חקלאות ובנייה, מגבירה את הסיכוי למפגשים עם נחשים. זמן ביום: ישנם נחשים אשר פעילים יותר בשעות היום וישנם אשר פעילים יותר בלילה, לכן שעות הפעילות שלנו משפיעות על הסיכוי למפגש עם נחש. כיצד להימנע מהכשות נחשים: הימנעות ממפגשים: הדרך הטובה ביותר להימנע מהכשות נחשים היא להימנע ממפגשים איתם. הליכה בשבילים מסומנים: בעת טיולים בשטחים פתוחים, הקפידו ללכת בשבילים מסומנים. נעילת נעליים גבוהות: נעילת נעליים גבוהות מגנה על הרגליים מפני הכשות. הימנעות מהרמת אבנים וגזעי עצים: נחשים נוטים להסתתר מתחת לאבנים וגזעי עצים. הימנעות מהתקרבות לנחשים: אם נתקלתם בנחש, התרחקו ממנו והימנעו מלהפריע לו. הזמנת לוכד נחשים: אם נחש נכנס לביתכם, הזמינו לוכד נחשים מוסמך . תאורה: שימוש בפנס בלילה בהליכה בשטחים פתוחים. מה לעשות במקרה של הכשה: פנייה לטיפול רפואי: במקרה של הכשת נחש, יש לפנות מיד לטיפול רפואי . שמירה על קור רוח: שמירה על קור רוח תסייע בהאטת התפשטות הארס. הימנעות מפעילות גופנית: פעילות גופנית מגבירה את זרימת הדם, ועלולה להאיץ את התפשטות הארס. זיהוי הנחש: אם אפשר, נסו לזהות את הנחש כדי לסייע לצוות הרפואי בהתאמת הטיפול. הסרת תכשיטים ובגדים לוחצים: מקום ההכשה עשוי להתנפח, לכן יש להסיר תכשיטים ובגדים לוחצים. לסיכום: נחשים אינם יצורים תוקפניים מטבעם, והכשות נחשים מתרחשות בדרך כלל כתוצאה מהגנה עצמית. על ידי נקיטת אמצעי זהירות מתאימים, ניתן להפחית את הסיכון להכשות נחשים וליהנות מהטבע בבטחה.

עם בוא החורף, פעילותם של רוב הנחשים פוחתת משמעותית. רבים מהם נכנסים ל תרדמת חורף , מחפשים מקומות חמים ומחילות כדי להמתין לחודשים הקרים. אך האם כל הנחשים נעלמים בחורף? התשובה היא לא. ישנם מינים מסוימים שניתן לפגוש גם בעונה הקרה. במאמר זה נסקור אילו נחשים סביר יותר שנפגוש בחורף הישראלי, היכן ומתי. זעמן מטבעות מדוע נחשים נכנסים לתרדמת חורף? נחשים הם בעלי חיים בעלי דם קר, כלומר טמפרטורת גופם מושפעת מטמפרטורת הסביבה. בחורף, כאשר הטמפרטורות יורדות, חילוף החומרים שלהם מאט משמעותית והם נכנסים למצב של תרדמת חורף, הנקראת ברמיציה. מצב זה מאפשר להם לשרוד תקופות של מחסור במזון ומים. מה קורה לגוף הנחש במהלך תרדמת החורף? במהלך תרדמת החורף, חילוף החומרים של הנחש מאט משמעותית. קצב הלב והנשימה יורדים, והנחש משתמש בשומן שצבר במהלך הקיץ כמקור אנרגיה. תהליכים ביולוגיים רבים מואטים, והנחש נכנס למצב של "שינה עמוקה". אילו נחשים עשויים להיות פעילים בחורף? למרות שרוב הנחשים נכנסים לתרדמת חורף, ישנם מינים מסוימים שעשויים להיות פעילים גם בעונה הקרה, בעיקר בימים חמים יחסית. גורמים כמו מין הנחש, אזור גאוגרפי ותנאי מזג האוויר משפיעים על רמת הפעילות בחורף. צפע מצוי: צפע מצוי הוא אחד הנחשים הארסיים הנפוצים ביותר בישראל, והוא עשוי להיות פעיל גם בימים חמים בחורף. חשוב לזכור כי הכשת צפע מצוי מסוכנת ומחייבת טיפול רפואי מיידי. זעמן מטבעות: זעמן מטבעות, נחש לא ארסי בעל דגם ייחודי על גבו, עשוי אף הוא להיות פעיל בימים חמים. נחשים קטנים: מינים קטנים יותר של נחשים, כגון נחשיל חולות, עשויים להיות פעילים יותר בחורף מכיוון שהם מתחממים מהר יותר. היכן ניתן לפגוש נחשים בחורף? מקומות חמים: נחשים נוטים לחפש מקומות חמים להתחמם בהם, כמו סדקים בסלעים, מחילות, ערמות קומפוסט או מתחת לאבנים. קרוב למקורות מים: במקומות בהם יש מקורות מים חמים, כמו מעיינות חמים, ניתן למצוא נחשים פעילים גם בחורף. בתי מגורים: לעיתים, נחשים עלולים לחדור לבתים חמים בחיפוש אחר מקומות מסתור. כיצד להתנהג במפגש עם נחש בחורף? שמרו מרחק: אל תקרבו לנחש, ותנו לו מספיק מקום לסגת. אל תנסו לתפוס או להרוג את הנחש: נחשים מוגנים על פי חוק, והרגם אסור. הודיעו לרשויות: אם הנחש נמצא במקום מסוכן או מהווה סכנה, יש להודיע לרשויות המתאימות, כגון לוכד נחשים . טיפים למניעת מפגשים עם נחשים בחורף: סגרו חורים ובקיעים: בדקו את הבית והחצר וסגרו חורים ובקיעים שדרכם נחשים עלולים לחדור. נעלו נעליים סגורות: כאשר אתם מטיילים בשטח פתוח, הקפידו לנעול נעליים סגורות. השתמשו בפנס: כאשר אתם הולכים בחושך, השתמשו בפנס כדי לבדוק את הסביבה לפני שאתם מכניסים את הידיים למקומות חבויים. לסיכום: למרות שרוב הנחשים נכנסים לתרדמת חורף, ישנם מינים מסוימים שעשויים להיות פעילים גם בעונה הקרה. חשוב להיות מודעים לכך ולהיזהר בעת שהייה בשטחים פתוחים. על ידי היכרות עם התנהגותם של הנחשים ונקיטת אמצעי זהירות מתאימים, ניתן למנוע מפגשים לא נעימים ולשמור על הסביבה הטבעית.

מפגש עם נחש בבית או בגינה יכול להיות חוויה מטרידה ומפתיעה. כאשר מזמינים לוכד נחשים , השאלה הטבעית שעולה היא: לאן הולך הנחש לאחר הלכידה? התשובה מורכבת יותר מכפי שנדמה, ושזורה בשיקולים של שמירת טבע, חוק ורגישות סביבתית. מדוע חשוב לדעת לאן הולך הנחש? שמירה על המגוון הביולוגי: נחשים הם חלק בלתי נפרד מהמערכת האקולוגית, ותפקידם בוויסות אוכלוסיות מזיקים חיוני. שחרור הנחש בחזרה לטבע תורם לשמירה על האיזון הטבעי. חוק: בישראל, כמו במדינות רבות אחרות, קיימים חוקים המגנים על חיות בר, כולל נחשים. שחרור הנחש במקום בטוח הוא חובה חוקית. מניעת התפשטות מחלות: שחרור הנחש במקום נקי ומרוחק ממקומות יישוב מסייע במניעת התפשטות מחלות בין אוכלוסיות נחשים שונות. לוכד נחשים לאן לוקח לוכד נחשים את הנחש? שמורות טבע: המקום הנפוץ ביותר לשחרור נחשים הוא שמורות טבע. שמורות אלו מספקות בתי גידול מתאימים לנחשים, עם מקורות מזון ומסתור. לפני שחרור הנחש, מתואם עם רשות הטבע והגנים את המקום המדויק, כדי להבטיח התאמה בין בית הגידול של הנחש לבין המקום החדש. שטחים פתוחים: במקרים מסוימים, כאשר אין אפשרות לשחרר את הנחש בשמורה, ניתן לשחררו בשטחים פתוחים רחוקים ממקומות יישוב, בתנאי שהמקום בטוח ומתאים לבית הגידול של הנחש. חוות חקלאיות: במקרים מסוימים, ניתן לשחרר נחשים בחוות חקלאיות, בתנאי שהחקלאי מסכים לכך והמקום מתאים לבית הגידול של הנחש. מה קורה במהלך השחרור? זיהוי המין: לפני השחרור, הלוכד מזהה את מין הנחש כדי לוודא שהוא משוחרר בבית הגידול המתאים. בדיקה בריאותית בסיסית: הלוכד בודק את מצבו הבריאותי של הנחש, ומוודא שאין לו פציעות או סימנים למחלה. בחירת מקום מתאים: הלוכד בוחר מקום מבודד ושקט לשחרור הנחש, הרחק ממדרכות, כבישים ומקומות מסוכנים אחרים. שחרור עדין: הנחש משוחרר בעדינות, ומאפשר לו להתמצא בסביבתו החדשה. גורמים המשפיעים על מקום השחרור: מין הנחש: כל מין נחש מעדיף בית גידול מסוים. עונה בשנה: בחודשי החורף, כאשר הטמפרטורות נמוכות, עשויים להעדיף לשחרר את הנחש במקומות חמים יותר. מרחק ממקום הלכידה: לרוב, הנחש ישוחרר במרחק מסוים ממקום הלכידה, כדי למנוע ממנו לחזור לאותו מקום. חוקים ותקנות: קיימים חוקים ותקנות המגדירים את המקומות המותרים לשחרור נחשים. חשיבות השחרור: שמירה על האיזון האקולוגי: שחרור נחשים בחזרה לטבע תורם לשמירה על האיזון האקולוגי, שכן נחשים ממלאים תפקיד חשוב בוויסות אוכלוסיות מזיקים. מניעת סבל לנחש: שחרור הנחש בטבע מאפשר לו לחיות את חייו הטבעיים, במקום להיות כלוא בשבי. חינוך והסברה: שחרור נחשים יכול לשמש ככלי חינוכי להעלאת המודעות לחשיבות השמירה על הטבע. לסיכום: לוכד נחשים מוסמך מבצע את עבודתו תוך התחשבות בשמירה על הטבע וברווחת הנחש. שחרור הנחש בחזרה לטבע הוא השלב האחרון בתהליך, והחשוב ביותר. על ידי הבנת החשיבות של שחרור הנחש במקום המתאים, אנו תורמים לשמירה על המגוון הביולוגי ולשמירה על איזון טבעי.

שאלת תוחלת החיים של נחשים בישראל היא מסקרנת ומורכבת. למרות שנחשים הם יצורים נפוצים בנוף הישראלי, קביעת גילם המדויק אינה משימה פשוטה. גורמים רבים משפיעים על תוחלת החיים של נחש, החל מתנאי הסביבה ועד למין הספציפי. גורמים המשפיעים על תוחלת החיים: מין הנחש: לכל מין נחש יש תוחלת חיים שונה, המושפעת מגודלו, מטבוליזם, תנאי הסביבה ותזונה. נחשים גדולים נוטים לחיות זמן רב יותר מנחשים קטנים. תנאי הסביבה: זמינות מזון, טמפרטורה, לחות, טורפים ומחלות משפיעים משמעותית על תוחלת החיים. באזורים עשירים במזון ובמים, תוחלת החיים עשויה להיות ארוכה יותר. פעילות אנושית: הרס בתי גידול, זיהום והרג נחשים מקצרים את תוחלת החיים של רבים מהם. טריפה: נחשים הם טרף עבור עופות דורסים, יונקים וזוחלים אחרים. טריפה מקטינה משמעותית את תוחלת החיים הטבעית של הנחש. מחלות: נחשים חשופים למגוון מחלות, כגון טפילים וזיהומים, העלולים לקצר את חייהם. תזונה: תזונה מגוונת ומזינה תורמת לבריאות הנחש ותאריך את חייו. גנטיקה: גורמים גנטיים יכולים להשפיע על העמידות למחלות ועל תוחלת החיים הכללית של הפרט. סטרס: אירועים מלחיצים, כמו לכידה, העברה או שינויים בסביבה, עלולים לקצר את תוחלת החיים. התנהגות חברתית: אצל מינים מסוימים של נחשים, אינטראקציות חברתיות יכולות להשפיע על תוחלת החיים. זעמן מטבעות הקושי בקביעת גיל: קביעת גיל מדויק של נחש בטבע היא משימה מורכבת ביותר, מכיוון שאין לנו שיטות מדויקות למדידת גילם, כפי שיש לנו אצל יונקים (למשל, ספירת טבעות גדילה בעצים). טווחי חיים משוערים: למרות הקשיים, ניתן להעריך כי תוחלת החיים של נחשים בישראל נעה בין מספר שנים בודדות לכמה עשרות שנים. לדוגמה: נחשים קטנים: נחשים קטנים יותר, כגון נחשיל, עשויים לחיות מספר שנים בודדות בטבע. נחשים גדולים: נחשים גדולים יותר, כמו זעמן שחור או תלום קשקשים מצוי, עשויים לחיות כעשר שנים ואף יותר בתנאים טובים. תוחלת חיים משוערת של מינים שונים: זעמן שחור : יכול להגיע לגיל 10-15 שנים בטבע. צפע מצוי: תוחלת החיים המשוערת היא 10-15 שנים. נחשיל חולות: תוחלת החיים קצרה יותר, כ-5-7 שנים. נחש מים: תוחלת החיים דומה לזעמן שחור, כ-10-15 שנים. גורמים המשפיעים על תוחלת החיים בשבי: בתנאי שבי מבוקרים, תוחלת החיים של נחשים יכולה להיות ארוכה יותר. גורמים כמו תזונה מאוזנת, טיפול רפואי וטמפרטורה קבועה יכולים להאריך את חייהם של נחשים בשבי. עם זאת, גם בשבי נחשים חשופים למחלות ולחץ, שיכולים לקצר את חייהם. השפעת האדם על תוחלת החיים: פעילות האדם מהווה איום משמעותי על תוחלת החיים של נחשים: הרס בתי גידול: בנייה, חקלאות ותעשייה גורמים להרס בתי הגידול הטבעיים של הנחשים, ומקשים עליהם למצוא מזון ומקומות מסתור. זיהום: זיהום מים, קרקע ואוויר פוגע בבריאות הנחשים ומקצר את תוחלת חייהם. ציד והרג מכוון: למרות שהציד והרג נחשים אסורים על פי חוק, עדיין ישנם מקרים של הרג נחשים מתוך פחד או שנאה. כיצד נוכל להאריך את תוחלת החיים של נחשים בטבע? שימור בתי גידול: שמירה על בתי הגידול הטבעיים של הנחשים היא חיונית להישרדותם. מניעת הרג מיותר: חשוב להבין את התפקיד החשוב של הנחשים במערכת האקולוגית ולנהוג בהם בכבוד. חינוך: חינוך הציבור על חשיבות השמירה על נחשים ועל הסכנות הכרוכות בהרגם. מחקר: מחקר נוסף על ביולוגיה של נחשים יכול לספק מידע חשוב לשיפור מאמצי השימור. לסיכום: תוחלת החיים של נחשים בישראל מושפעת ממגוון גורמים, וקשה לקבוע גיל מדויק של נחש בטבע. עם זאת, חשוב להבין כי נחשים הם חלק חשוב מהמערכת האקולוגית, ויש לשמור על אוכלוסיותיהם. על ידי הבנת האיומים העומדים בפני הנחשים ונקיטת צעדים לשמירה על בתי הגידול שלהם, נוכל להבטיח את הישרדותם לדורות הבאים.

התדמית הרווחת של נחשים היא של יצורים בודדים, קרים וחסרי רגשות. אך האם המציאות אכן תואמת את התדמית? האם נחשים חיים בבדידות מוחלטת, או שמא קיימים קשרים חברתיים מסוימים ביניהם? התפיסה הרווחת: בודדים ומתבודדים: במשך שנים רבות, נחשבו הנחשים ליצורים סוליטריים, החיים בבידוד מוחלט. חסרי רגשות: נחשבו כיצורים חסרי יכולת לחוש רגשות מורכבים כמו אהבה, חברות או נאמנות. מחקרים חדשים חושפים תמונה מורכבת יותר: בשנים האחרונות, מחקרים מדעיים רבים העלו מידע חדש ומעניין על התנהגותם החברתית של נחשים. מתברר כי לא כל מיני הנחשים חיים בבדידות מוחלטת, וישנם מינים מסוימים המציגים התנהגות חברתית מורכבת יותר ממה שחשבנו בעבר. מה המחקרים מראים? חיים משותפים במאורות: מינים מסוימים של נחשים, כמו פיתוני סלעים אפריקניים , חיים יחד במאורות משותפות. הם חולקים את המזון, את מקומות השינה ואף מטפלים זה בזה. קשרים חברתיים: מחקרים הראו כי נחשים מסוימים מכירים פרטים אחרים ומעדיפים לבלות בחברתם. הם יוצרים קשרים חברתיים ומעדיפים לשהות בקרבת נחשים מוכרים. שיתוף פעולה בציד: ישנם מינים של נחשים שמשתפים פעולה בציד, למשל בכדי להקיף טרף גדול ולהפיל אותו. טיפול בצאצאים: כמה מינים של נחשים מקיימים קשר הדוק עם צאצאיהם ומטפלים בהם. לדוגמה, פיתוני סלעים אפריקניים עוטפים את ביציהם בגופם כדי לשמור על טמפרטורה קבועה, ומגינים עליהם מפני טורפים. ·         תקשורת: נחשים מתקשרים ביניהם באמצעות מגוון אותות, כגון פרומונים, תנועות גוף וקולות גורמים המשפיעים על התנהגות חברתית בנחשים: מין: מינים שונים של נחשים מציגים רמות שונות של התנהגות חברתית. סביבת חיים: זמינות המזון, טמפרטורה ונוכחות טורפים יכולים להשפיע על מידת החברתיוּת של הנחש. עונת הרבייה: במהלך עונת הרבייה, נחשים נוטים להיות חברתיים יותר, שכן הם מחפשים בני זוג להזדווגות. מדוע נחשים חיים בחברה? ישנן מספר תאוריות המסבירות מדוע נחשים מסוימים חיים בחברה: הגנה משותפת: חיים בקבוצה מספקים הגנה משותפת מפני טורפים. שיתוף במידע: נחשים יכולים לשתף מידע על מקורות מזון ומקומות מסתור. טיפול בצאצאים: חיים בקבוצה מאפשרים טיפול משותף בצאצאים. ויסות טמפרטורת הגוף: נחשים יכולים ליצור "קן" משותף, המאפשר להם לשמור על טמפרטורת גוף יציבה. לסיכום: התפיסה הרווחת כי נחשים הם יצורים בודדים אינה מדויקת לחלוטין. מחקרים חדשים מראים כי מינים מסוימים של נחשים מציגים התנהגות חברתית מורכבת, כולל יצירת קשרים חברתיים, שיתוף פעולה בציד וטיפול בצאצאים. חשוב להדגיש כי לא כל מיני הנחשים הם חברתיים, וישנם מינים רבים שחיים בבדידות. הבנת ההתנהגות החברתית של נחשים עוזרת לנו להעריך טוב יותר את המגוון הביולוגי ולהבין את התפתחותם האבולוציונית.

זעמן מטבעות (שם מדעי: Hemorrhois nummifer) הוא נחש נפוץ בישראל, השייך למשפחת הזעמניים. הוא אינו ארסי ואינו מהווה סכנה לאדם, אך לעיתים מזוהה בטעות עם הצפע המצוי הארסי בשל הדמיון החיצוני ביניהם. מאמר זה יספק מידע מקיף על זעמן המטבעות, מאפייניו, אורח חייו ותפקידו במערכת האקולוגית. מאפיינים פיזיים: גודל: זעמן מטבעות הוא נחש בינוני עד גדול, אורכו המקסימלי מגיע לכ-1.3 מטרים, אך לרוב נראה פרטים באורך של 1-1.3 מטרים. צבע ודגם: צבעו הבסיסי נע בין חום בהיר לאפרפר. סימן הזיהוי הבולט ביותר שלו הוא הכתמים הכהים על גבו, בצורת עיגולים או מעוינים, המזכירים מטבעות ומכאן שמו. דגם זה משתנה בין פרטים שונים ויכול להיות פחות בולט אצל חלקם. מבנה גוף: גופו של הזעמן דק וארוך יחסית, ראשו מוארך. קשקשי ראשו גדולים וסימטריים. אישונים: חשוב לשים לב לצורת האישון: לזעמן מטבעות יש אישון עגול, בעוד שלצפע מצוי יש אישון אנכי דמוי חריץ. זהו הבדל חשוב וקל יחסית לזיהוי. קשקשים: קשקשי הגב של זעמן מטבעות חלקים ומבריקים, דבר התורם לתנועתו הזריזה. קשקשי הבטן רחבים ומאפשרים לו אחיזה טובה על פני הקרקע ובעת טיפוס. חושים: זעמן מטבעות ניחן בחושי ראייה וריח טובים, המסייעים לו באיתור טרף ובניווט בסביבתו. גולגולת ולסתות: מבנה הגולגולת והלסתות של זעמן מטבעות מאפשר לו לבלוע טרף גדול יחסית לגודל ראשו. ההבדלים בין זעמן מטבעות לצפע מצוי: הטבלה הבאה מסכמת את ההבדלים העיקריים בין שני המינים: אורח חיים והתנהגות: פעילות: זעמן מטבעות הוא נחש פעיל יום (דיורנלי), כלומר פעיל בעיקר בשעות היום. תזונה: תזונתו מגוונת וכוללת מכרסמים, לטאות, ציפורים וחרקים גדולים. הוא נחשב למדביר ביולוגי יעיל של מכרסמים. בית גידול: זעמן מטבעות נפוץ במגוון בתי גידול, כולל שטחים פתוחים, חורשים, אזורי חקלאות, גדות נחלים ואף בסמוך לבתי אדם. הוא מצטיין בטיפוס ומסוגל לטפס על עצים וקירות. הגנה עצמית: כאשר הוא חש מאוים, זעמן מטבעות עשוי להזדקף, להשמיע קולות נשיפה ולנסות לנשוך. נשיכתו אינה ארסית, אך עלולה להיות כואבת. זעמן מטבעות והאדם: חוסר סכנה: זעמן מטבעות אינו מסוכן לאדם ואינו ארסי. דמיון לצפע: הדמיון החיצוני לצפע מצוי גורם לעיתים לפחד מיותר ולפגיעה בזעמן. חשוב ללמוד את ההבדלים בין השניים כדי להימנע מפגיעה מיותרת. תועלת לאדם: הזעמן מסייע בהדברת מכרסמים ומזיקים אחרים, ולכן הוא נחשב לנחש מועיל. מה לעשות במפגש עם זעמן מטבעות? אם פגשתם זעמן מטבעות, אין צורך להיבהל. הנחש אינו מסוכן. מומלץ להתרחק ממנו ולא להפריע לו. אם הוא נמצא במקום לא מתאים (כמו בתוך בית), ניתן ליצור קשר עם לוכד נחשים  מוסמך שיעביר אותו בבטחה לטבע. תגובה לסכנה: כאשר צפע מצוי חש מאוים, הוא יתגונן על ידי נשיפה חזקה והכנה להכשה. זעמן מטבעות, לעומת זאת, יעדיף להימלט או להסתתר. סימני הכשה: הכשה של צפע מצוי תשאיר לרוב שתי נקודות ניקוב בולטות, בעוד נשיכה של זעמן מטבעות תשאיר סימני שיניים קטנים.   לסיכום: זעמן מטבעות הוא נחש מועיל ובלתי מזיק, הממלא תפקיד חשוב במערכת האקולוגית. חשוב ללמוד לזהות אותו ולהבדיל בינו לבין הצפע המצוי, כדי למנוע פגיעה מיותרת בו ולחיות עמו בשלום.

נחש החולות (שם מדעי: Lytorhynchus diadema ) הוא נחש קטן ולא ארסי ממשפחת הזעמניים, המותאם באופן מושלם לחיים בסביבות חוליות. הוא נפוץ באזורים חוליים בישראל, מהערבה והנגב ועד לשפלה ואף להר הכרמל. מאמר זה יצלול אל עולמו של נחש החולות, יבחן את מאפייניו, אורח חייו, תפוצתו וחשיבותו במערכת האקולוגית. מאפיינים פיזיים: התאמה מושלמת לחול נחש החולות הוא נחש קטן יחסית, אורכו המקסימלי מגיע לכ-50 ס"מ. גופו דק, גלילי ומוארך, וצבעו בהיר, לרוב בגוונים של צהבהב, אדמדם או חום אפרפר, המאפשרים לו הסוואה מצוינת בחול. על גבו כתמים חומים, ולעתים ישנו פס כהה מאורך על הראש, המחבר בין העיניים. מאפיין בולט נוסף הוא מגן חרטום גדול ומחודד, המגן על אפו בעת התחפרות בחול ומסייע לו "לגלוש" בחול בקלות. ראשו קטן וצר יחסית לגופו, ועיניו קטנות יחסית. אורח חיים והתנהגות: פעילות לילית וחיי מחילה נחש החולות הוא פעיל בעיקר בשעות הלילה (נוקטורני), כאשר הטמפרטורות יורדות והלחות עולה. במהלך היום הוא מתחפר במחילות רדודות בחול או מסתתר מתחת לאבנים, צמחים או חפצים אחרים על פני החול, כדי להימנע מהחום הכבד וטורפים. תנועתו של נחש החולות על פני החול יעילה ביותר וחסכונית באנרגיה. הוא נע בתנועה גלית צדדית, המאפשרת לו "לגלוש" על פני החול בקלות יחסית. עקבותיו בחול סימטריות למדי ואינן מרוחות, דבר המעיד על יעילות תנועתו. תזונה: טורף קטן של זוחלים וחרקים נחש החולות ניזון בעיקר מזוחלים קטנים, כגון שממיות ולטאות קטנות אחרות, וגם מחרקים שונים. הוא צד את טרפו במארב או על ידי חיפוש פעיל בלילה. תפוצה ובית גידול: חולות וקרקעות קלות נחש החולות נפוץ בעיקר באזורים חוליים ואדמות קלות בישראל, מחולון דרומה לנגב, כולל הערבה. הוא מאכלס בתי גידול חוליים, דיונות חול, שטחי חולות מיוצבים ואזורים עם קרקע חולית. תפוצתו העולמית כוללת את צפון אפריקה, מערב אסיה, ירדן, חצי האי ערב, עיראק ואיראן. חשיבות אקולוגית ומצב שימור: איום מצד פיתוח נחש החולות ממלא תפקיד חשוב במערכת האקולוגית החולית, כטורף של זוחלים וחרקים. הוא מהווה גם מקור מזון לטורפים אחרים, כגון עופות דורסים ויונקים קטנים. למרבה הצער, נחש החולות נמצא תחת איום בישראל בשל פיתוח מואץ באזורי החולות, הגורם להרס בתי הגידול שלו. בנייה מסיבית, פיתוח תשתיות ופעילות אנושית אחרת מצמצמים את שטחי המחיה המתאימים לו ופוגעים באוכלוסיותיו. נכון לשנת 2021, מצב האוכלוסייה של נחש החולות בישראל מוגדר כיציב, אך קיים חשש לעתידו בשל המשך הפיתוח באזורי החולות. הוא מוגדר כמין "בסיכון נמוך" (NT - Near Threatened) בישראל. איך נוכל לעזור? שימור בתי גידול: שמירה על שטחי חולות טבעיים וצמצום הפיתוח בהם חיוניים להישרדותו של נחש החולות. העלאת מודעות: חשוב להעלות את המודעות בקרב הציבור לחשיבותם של בתי הגידול החוליים ולחשיבות השמירה על נחש החולות ובעלי חיים אחרים החיים בהם. מחקר וניטור: המשך מחקר וניטור של אוכלוסיות נחש החולות יסייע בהבנת מצבם ובקבלת החלטות מושכלות בנוגע לשימורם. סיכום נחש החולות הוא נחש קטן ומסתורי, המותאם באופן מופלא לחיים בסביבה חולית. חשיבותו במערכת האקולוגית גדולה, והוא מהווה חלק בלתי נפרד מהטבע הישראלי. חשוב שנפעל לשמירה על בתי הגידול שלו כדי להבטיח את המשך קיומו.

זעמן מטבעות וצפע מצוי הם שני מיני נחשים הנפוצים בישראל ולעיתים קרובות מזוהים בטעות האחד עם השני. טעות בזיהוי עלולה להיות מסוכנת, שכן הצפע המצוי הוא נחש ארסי ומסוכן, בעוד זעמן המטבעות אינו ארסי כלל. מאמר זה יפרט את ההבדלים העיקריים בין שני המינים, במטרה לסייע בזיהוי נכון ובמניעת פגיעה מיותרת בנחשים. מדוע חשוב להבדיל ביניהם? הדמיון החיצוני בין זעמן מטבעות לצפע מצוי עלול לגרום לפחד מיותר ולפגיעה בזעמן, נחש מועיל שאינו מהווה סכנה לאדם. זיהוי נכון יאפשר לנו לנהוג בזהירות המתבקשת במפגש עם צפע, ולעומת זאת, לאפשר לזעמן להמשיך את חייו בטבע ללא הפרעה. מאפיינים חיצוניים: דגם על הגב: ההבדל הבולט ביותר הוא בדגם שעל הגב. לצפע מצוי יש דגם של מעוינים או קווים גליים המחוברים זה לזה, לעיתים מזכירים שרשרת. לזעמן מטבעות יש כתמים עגולים או אליפטיים נפרדים, דמויי מטבעות, המופרדים זה מזה. צורת הגוף: גופו של הצפע עבה ומגושם יותר יחסית לאורכו, בעוד גופו של הזעמן דק וארוך יותר. צורת הראש: ראשו של הצפע משולש ורחב, בעוד ראשו של הזעמן צר ומוארך יותר. צורת האישון: זהו אחד ההבדלים החשובים ביותר. לצפע יש אישון אנכי, דמוי חריץ, כמו של חתול. לזעמן יש אישון עגול. הבדל זה קל יחסית לזיהוי גם מרחוק. קשקשים: קשקשי ראשו של הזעמן גדולים וסימטריים, בעוד שלצפע קשקשי ראש קטנים ורבים יותר. זנב: זנבו של הזעמן ארוך ודק יותר מזנבו הקצר והקהה של הצפע. צבע: אף על פי ששני הנחשים מופיעים בגוונים חומים ואפורים, ישנם הבדלים דקים. לצפע מצוי יש לעיתים גוון אדמדם או ורדרד בלחיים, תכונה שאינה קיימת בזעמן. בנוסף, עורו של הזעמן לרוב מבריק יותר משל הצפע, שעורו דהוי יותר. גודל: הצפע המצוי גדול יותר בממוצע מזעמן המטבעות. אורכו של הצפע יכול להגיע למטר וחצי ואף יותר, בעוד שאורכו של זעמן המטבעות מגיע לרוב עד מטר ושלושים.   התנהגות: תנועה: הצפע נוטה לנוע בתנועות איטיות ומגושמות יחסית, בעוד הזעמן נע במהירות ובזריזות. התגוננות: כאשר מרגיש מאוים, הצפע עשוי להתפתל ולהשמיע קול נשיפה חזק. הזעמן, לעומת זאת, ינסה לרוב להימלט במהירות.     טבלה מסכמת: מה לעשות במפגש עם נחש? במקרה של מפגש עם נחש, חשוב לשמור על קור רוח ולנהוג בזהירות. אין לנסות לתפוס או להרוג את הנחש. אם אינכם בטוחים בזיהוי, מומלץ להתרחק מהמקום ולהזעיק לוכד נחשים . חשיבות השמירה על הטבע: זעמן המטבעות הוא נחש מועיל לסביבה, הניזון בין היתר ממכרסמים ומנחשים צעירים, כולל צפעים. פגיעה בו פוגעת באיזון האקולוגי. זיהוי נכון ושמירה על שני המינים חשובים לשמירת הטבע בישראל. לסיכום: ההבדלים בין זעמן מטבעות לצפע מצוי ניכרים וניתנים לזיהוי בקלות יחסית. הכרת מאפיינים אלו חשובה למניעת פגיעה בנחשים שאינם מסוכנים ולטיפול נכון במקרה של מפגש עם צפע. זכרו: זיהוי נכון מציל חיים – הן שלכם והן של הנחשים.